נורה אפרון
אפרון ובעלה, ניקולס פיאג'י, בשנת 2010 | |
לידה |
19 במאי 1941 אפר וסט סייד, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
26 ביוני 2012 (בגיל 71) מנהטן, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | 1962–2012 (כ־50 שנה) |
מקום לימודים |
|
בן או בת זוג |
|
צאצאים | ג'ייקוב ברנסטיין |
מספר צאצאים | 2 |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
חתימה | |
נורה אפרון (באנגלית: Nora Ephron; 19 במאי 1941 – 26 ביוני 2012) הייתה תסריטאית, במאית, מפיקה, סופרת ועיתונאית יהודייה-אמריקאית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפרון נולדה בניו יורק למשפחה יהודית, הנרי ופיבי אפרון. הבכורה מבין ארבע אחיות. אחיותיה והוריה עסקו כולם בכתיבה. שני הוריה הפכו אלכוהוליסטים בזקנתם ובין השאר מופיעים רוב בני משפחתה בכתביה.
ב-1962 סיימה לימודי תואר ראשון במכללת ולסלי. היא עבדה כמתמחה בבית הלבן בתקופת נשיאותו של ג'ון פיצג'רלד קנדי. היא ביקשה להתקבל כעיתונאית לניוזוויק, אך סורבה בשל מינה והחלה לעבוד בעיתון בחדר הדואר. היא התפטרה לאחר שלא ניתן לה לכתוב והגישה יחד עם עשרות נשים נוספות תביעת נגד העיתון בשל הפליה על רקע מגדר. עבדה כעיתונאית בניו יורק פוסט ובאסקווייר.
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפרון ידועה במיוחד בשל הקומדיות הרומנטיות שהייתה שותפה ליצירתן, כגון "כשהארי פגש את סאלי", "נדודי שינה בסיאטל", "קוקי" ו"יש לך הודעה". שלוש פעמים הייתה מועמדת לפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר, אך מעולם לא זכתה בפרס. ב-1990 זכתה בפרס באפט"א בקטגוריית התסריט המקורי הטוב ביותר, על כתיבת התסריט לסרט "כשהארי פגש את סאלי". ב-1996 ביימה, כתבה והפיקה את הסרט "מייקל" בכיכובו של ג'ון טרבולטה.
כתביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Wallflower at the Orgy (1970)
- Crazy Salad: Some Things About Women (1975),[1]
- The Boston Photographs (1975)
- Scribble, Scribble: Notes on the Media (1978)
- Heartburn (1983, a novel)
- I Feel Bad About My Neck: And Other Thoughts on Being a Woman (2006)
- I Remember Nothing: And Other Reflections (2010)
- The Most of Nora Ephron (2013)
ספרים שתורגמו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אני לא זוכרת כלום", הוצאת עם עובד 2012.
- אני שונאת את הצוואר שלי ועוד מחשבות על נשיות הוצאת עם עובד, 2009.
- "צרבת", הוצאת זמורה ביתן 1987. בתרגום משנת 2014 נקרא הספר ״צביטה בלב״. הוצאת כתר,
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפרון הייתה נשואה שלוש פעמים. נישואיה הראשונים הסתיימו לאחר תשע שנים. ב-1979 נישאה לקרל ברנסטין, שהתפרסם כמי שחשף את פרשת ווטרגייט. כאשר הייתה אם לפעוט ובהריון גילתה את בגידתו עם חברה של המשפחה והתגרשה ממנו. פרשיה כאובה זו הפכה חומר לספרה הקומי "צרבת". (אמה אמרה לה: "על כל דבר אפשר לכתוב סיפור") שהפך לאחר מכן סרט בכיכובם של ג'ק ניקולסון ומריל סטריפ. עקב הדמיון בין המציאות לספר/סרט איים בעלה-לשעבר, שדמותו ודמות המאהבת שלו הוגחכו באופן בוטה, לתבוע אותה, אך לא עשה זאת בסופו של דבר.
פטירתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2012, אפרון נפטרה בניו יורק בגיל 71 ממחלת הלוקמיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נורה אפרון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- נורה אפרון, באתר AllMovie (באנגלית)
- נורה אפרון, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- נורה אפרון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- נורה אפרון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- נורה אפרון, באתר Discogs (באנגלית)
- מאיר שניצר, הסופרת והתסריטאית נורה אפרון הלכה לעולמה בגיל 71, באתר nrg, 27 ביוני 2012
- ארז דבורה, נורה אפרון: רגע רומנטי שחלף מן העולם, באתר ynet, 27 ביוני 2012
- מיה סלע, מתה הבמאית והתסריטאית נורה אפרון, באתר הארץ, 27 ביוני 2012
- אורי קליין, התסריטאית שהחייתה את הקומדיה הרומנטית, באתר הארץ, 27 ביוני 2012
- רותה קופפר, לינה דנהאם, יוצרת "בנות", נפרדת מנורה אפרון, באתר הארץ, 3 ביולי 2012
- נרי ליבנה, הכותבת שהצילה אותי — כשנרי פגשה את נורה, באתר הארץ, 7 ביולי 2012
- מיכל פלד־פליישר, ביקורת: הספר "אני לא זוכרת כלום", באתר כלכליסט, 23 ביולי 2012
- עדי כץ, ספר חדש: אני לא זוכרת כלום(הקישור אינו פעיל), באתר "מוטק'ה", 8 ביולי 2012
- אריאנה מלמד, להיפרד בחיוך מנורה אפרון, באתר ynet, 1 באוגוסט 2012
- רותה קופפר, "אני לא זוכרת כלום": ספר השיכחה והצחוק, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2012
- לילך וולך, הספר האחרון של נורה אפרון מזקק את המורשת הנשית שלה, באתר וואלה, 18 באוגוסט 2012
- עופרה עופר אורן, מה למדתי מנורה אפרון, בבלוג סופרת ספרים, 1 ביולי 2014
- נורה אפרון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- נורה אפרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- נורה אפרון (1941-2012), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Yardley, Jonathan (2 בנובמבר 2004). "Nora Ephron's 'Crazy Salad': Still Crisp". The Washington Post.
{{cite news}}
: (עזרה)